חשבונות פורטוגזיים מקדמים דיסאינפורמציה פרו-רוסית וסינית ברשת החברתית Bluesky
Admin
היום כבר ידוע כי קידום ברשתות החברתיות הוא אמצעי שיווקי חיוני וחשוב בכל הנושא של קידום מוצרים. בין אם מוצר פוליטי, בין אם מוצר שיווקי או חברתי. הכוח של כמות הלייקים, התגובות והשיתופים, יכולות להשפיע ומשפיעות מאוד על דעת הקהל. יש בכך המון כוח חיובי בשיווק. אך לעיתים השימוש ברשתות החברתית גם יכול להתפתח לכיוונים פחות חיוביים מבחינת האמת בפרסום ומתן דיסאינפורמציה.
בכתבה שפורסמה ב CNN PORTUGAL מתואר מסע הדיסאינפורמציה בקנה מידה גדול של "PortuBots". שזוהה על ידי חוקרים ישראלים ברשת החברתית Bluesky, שהיא רשת חברתית מתחרה של הרשת החברתית X, של אילון מאסק.
פרופילים עם שמות פורטוגזיים כמו "אנטוניו", "קרלה" או "ברונה", מציגים את עצמם כבני 20 עד 60 ואומרים שהם חיים במקומות ששמם נשמע פורטוגזי אך הם מקומות שאינם קיימים במציאות.
כמעט כולם נוצרו תוך ארבעה ימים ומשמשים רק לפרסום מסרים נגד תמיכה באוקראינה ובעד המשטר הסיני.
זוהי רשת של פרופילים "PortuBots" שהתגלתה על ידי צוות אבטחת סייבר ישראלי ואשר ל-CNN פורטוגל נאמר שלדעת החוקרים מטרתה להשיק "קמפיין דיסאינפורמציה בקנה מידה גדול" על מנת "ליצור פילוגים בחברה".
בסך הכל, לרשת יש כבר 2,158 פרופילים הפועלים במטרה "ליצירת תוכן ושיתוף מתואם" בצורה אסטרטגית לטובת רוסיה וסין אמרו החוקרים. "הרעיון הוא לנסות לשכנע שהפלישה הבלתי חוקית של רוסיה לאוקראינה לא הייתה קיימת, או לקדם נרטיבים התומכים במפלגה הקומוניסטית הסינית", אומר טוביה גרינג, אנליסט ב-Planet Nine.
החוקר מציין כי דפוסי הפרסום של הפרופילים הללו מצביעים על כך שייתכן שיש להם שחקנים הקשורים למדינה הרוסית או הסינית. "יש אינדיקטורים לכך ששחקנים ממלכתיים הם היוצרים של חשבונות אלה בהתבסס על הנרטיבים שהם מקדמים והמונחים המשמשים במסרים שהם מפיצים".
אחת הדוגמאות שניתנו כדי להצדיק זאת נוגעת לחילופי שבויים גדולים שבוצעו בדצמבר 2024 בין רוסיה לאוקראינה. במקרה זה, לפחות 52 פרופילים השייכים לרשת בשפה הפורטוגזית שיתפו ידיעה לא נכונה, כאילו היא מיוחסת לרשת חדשות בערבית, שטענה "כי הפנטגון מתח ביקורת על קייב". אבל החשבונות האלה לא הסתפקו בכך. "המיקוד של הקמפיין הוא לא רק בארה"ב, אלא גם באירופה, עם מסרים בנושאים פוליטיים ספציפיים כמו זכויות הפלות בנורבגיה והמשבר הפוליטי בצרפת", מסביר טוביה גרינג.
לפי צוות אבטחת הסייבר הישראלי, "ציטוטים מזויפים מכלי חדשות אמינים הם טקטיקה עקבית" במבצעי השפעה רוסית שנחשפו בעבר. דוגמה לכך הייתה "מבצע דופלגנגר", אשר נחשף בשנת 2022 על ידי צוות האנטי-דיסאינפורמציה של האיחוד האירופי. במבצע הזה, הקרמלין השתמש ברשת עצומה של אתרים רשמיים מזויפים כדי לקדם נרטיבים כדי לערער את התמיכה באוקראינה של המערב.
נמצא דפוס התנהגות של רשת הפרופילים אשר השתמשה שוב ושוב בכמה ביטויים נפוצים מהשפה והתרבות הרוסית, אך בפורטוגזית. כמו השימוש במונח "גדודים לאומיים", "ביטוי הנאמר לעתים קרובות על ידי כלי תקשורת ופקידים ממלכתיים ברוסיה כדי להציג יחידות צבאיות אוקראיניות מסוימות כקיצוניות או ניאו-נאציות כדי להצדיק את הפלישה הבלתי חוקית של רוסיה.
בעוד שחלק מהרשת מפיצים באופן פעיל תוכן המקושר לרוסיה ולסין, נראה שחשבונות אחרים מניחים את הבסיס לפעולות השפעה עתידיות. השחקנים מאחורי "PortuBots" עסקו בשיתוף תוכן שמושך צפיות ומייצר תגובות ועוקבים. בדצמבר 2024, 57 חשבונות אשר מזוהים עם הרשת החלו לשתף תוכן הקשור למטבעות קריפטוגרפיים.
חקירה שנערכה לאחרונה חשפה "מבצע מידע רב-שנתי" שהפיץ תעמולה סינית ב-X דרך חשבונות הקשורים לעולם מטבעות הקריפטו. "על ידי יצירת הרשת הזו שנראית שפירה או לא קשורה, הם מנסים להגביר את הנראות ואת יכולת ההשפעה שלהם, כך שכאשר הם צריכים לפעול, הם יכולים לעשות זאת בצורה יעילה יותר", מסביר טוביה גרינג.
דוגמה נוספת לטקטיקה זו התרחשה ב-3 בדצמבר 2024, כאשר 52 חשבונות ברשת זו החלו לשתף פוסטים של משתמש שכתב על החוק שהעביר הפרלמנט הנורווגי להגדלת התקופה בה הפלה אפשרית מ-12 ל-18 שבועות. הפרסום טען שהצעד "יאפשר ל-98-99% מהנשים הנורבגיות" לבצע הפלה.
המידע המשותף נכון עובדתית, אך חוקרים מאמינים שהקמפיין הזה "עשוי להיות חלק ממסע דיסאינפורמציה" שמטרתו "לעורר תגובות חזקות ולהחריף את השסעים החברתיים".
במהלך השנים האחרונות, נחשפו כמה רשתות דיסאינפורמציה דיגיטליות הקשורות למוסקבה ולבייג'ינג. המקרה האחרון היה "מבצע מטריוסקה", שנחשף על ידי קבוצת העיתונות החוקרת Bellingcat. בפעולה קצת יותר מתוחכמת זו, רשת של חשבונות מזויפים שיתפה סרטונים עם בינה מלאכותית כדי לשלוח הודעות חיוביות לקרמלין.
הסרטונים מתחילים תמיד בסרטון אמיתי של אדם אמין, לרוב איש אקדמיה או מומחה ידוע, שמתחיל בדיבור על נושא שאינו קשור למלחמה באוקראינה. הסרטון מתחיל להראות קטעים הקשורים למלחמה באוקראינה ולקול העבר שנוצר על ידי AI לבקר את קייב ושותפיה.
החוקרים גם מציינים שלשימוש ב-AI יש את היכולת למקד דיסאינפורמציה לקהלים ספציפיים ולהגדיל את גודל פעולות ההשפעה באופן אקספוננציאלי. המערב, הם אומרים, נמצא בסיכון הולך וגובר לראות את הבחירות והמדיניות הציבורית שלו חשופים להתערבות חיצונית.
"במבט קדימה, המצב עלול להחמיר משמעותית. תוכן שנוצר על ידי בינה מלאכותית ומוגבר על ידי מדיה חברתית כבר נחשב לאחד מעשרת הסיכונים העולמיים המובילים.
כיום, האבולוציה של הבינה המלאכותית מציבה דיסאינפורמציה בקנה מידה שונה לחלוטין, וגדלה באופן אקספוננציאלי לנגד עינינו, קצב שנעשה מהיר יותר ויותר אם לא מנסים לעצור אותו. במידה ולא תהיה תגובה מתואמת, נראה כי כל התהליכים הדמוקרטיים - מבחירות ועד מדיניות ציבורית - יהיו חשופים להתערבות חיצונית" מסכם החוקר.
יעל
מעניין מאד
10/02/2025